#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלוח דורון לחבירו ביו&quot;ט?	"כן, וקיי&quot;ל כב&quot;ה דמותר לשלוח אפי&#x27; בהמות אע&quot;פ שיודע שחבירו לא ישחטם מ&quot;מ יכול לשוחטם {ואינו כעובדא דחול} (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ודוקא כשיש שעות ביום לשחוט ולמלוח ולבשל ולאכול (ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;) [ולפי המחבר לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ה) דאית ליה מוקצה ביו&quot;ט אינו מיירי בבהמה שעומדת לגדל ולדות ועוף לביצים דאלו מוקצים, וסתם עוף עומדת לאכילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)], והוסיף הערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) דהחידוש דיכול לשלוח אפי&#x27; יינות וסלתות הוי דמותר אע&quot;פ שלא יאכל וישתה כולם היום"	סימן תקטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלוח תבואה?	"הת&quot;ק אוסר דאינו יכול לטחון תבואה ביו&quot;ט ונראה כאילו כוונתו לצורך חול, ור&quot;ש מתיר דאפשר לעשות לודיות [מאכל של חטין], והרי&quot;ף והרשב&quot;א מקילין כר&quot;ש, אבל המחבר פסק כהרמב&quot;ם והרא&quot;ש דמחמירים כת&quot;ק דהוי נראה כאילו משלח לצורך חול [ואע&quot;פ ששעורין ראוין לבהמה מ&quot;מ רובן עומדים לאכילת אדם (מגיד משנה, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), ואע&quot;פ שראוין לעשות קליות מהחטין מ&quot;מ אין רגילין לעשות הכי (מג&quot;א סי&#x27; תקי&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)], ולפי&quot;ז אסור אפי&#x27; במקום שיש עירוב [דלא כמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תקטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלוח תבואה אם חבירו צריך היום ליתן בפני בהמתו 1) שלא במקום עירוב 2) במקום עירוב?	"1) אסור בכל אופן דהוי הוצאה לצורך בהמתו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {ואע&quot;פ שמותר לשלוח דורון דלא חזי אלא בימי החול כגון תפילין וכדומה (לקמן סע&#x27; ג&#x27;) התם הוא דורון בשבילו דמרבה לו שמחת יו&quot;ט משא&quot;כ הכא דהוא מאכל בהמה אע&quot;פ שהבעלים משתרשי להו הנאה שמרויחים סעודה לבהמתו מ&quot;מ אין לו שמחת יו&quot;ט מחמת דורון כזה} 2) הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) מקיל דהשתא לא מחזי שהוא לצורך חול, אבל הא&quot;ר מחמיר דאינו ניכר שהוא לצורך בהמתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;) להקל במקום צורך דיש לצרף שיטת הרי&quot;ף והרשב&quot;א דמקילין לגמרי כר&quot;ש, ועוד כתב השעה&quot;צ דיש להקל לגמרי בשחת ותבן דהם עומדים רק למאכל בהמה, ואפשר דיש להקל ג&quot;כ בשבולת שועל שהם עומדים רק לסוסים ולא למאכל אדם {אמנם, בזמנינו אדם אוכלים שבולת שועל}"	סימן תקטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשלח דורון בשורה [ג&#x27; בני אדם]?"	אסור, לרש&quot;י מפני שנראה כמוליכים למכור בשוק, להר&quot;ן בשם רבינו אפרים מפני שנראה כאחד מוכר והשני לוקח והשלישי סרסור (ב&quot;י)	סימן תקטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בג&#x27; בני אדם 1) ומין אחד 2) וג&#x27; מינים?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-4f7656f6c873a2dbe245d366a590a28e5e85469d.jpg"">"	סימן תקטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במבוי המעורבת 2) בחצר?	"1) אסור דהוי ג&quot;כ אוושא מילתא (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) מחמיר אפי&#x27; בחצר, ותמה עליו התוספת שבת מסי&#x27; ש&quot;ה דאמרינן דפוקק זוג שבצוארה ומטייל עמה בחצר ולא ברה&quot;ר דמחזי כמוליכה למכור בשוק, וש&quot;מ דבחצר מותר, ותי&#x27; המחה&quot;ש דשורה הוי אוושא מילתא וראוי לאסור אפי&#x27; בחצר וכמ&quot;ש דאם אינו פוקק הזוג אסור אפי&#x27; בחצר דהוא משמיע קול ונשמע בחוץ, והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&#x27;) להקל במקום צורך"	סימן תקטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלוח לחבירו כלים שאינם תפורים?	"מותר לשלוח בגדים שאינם תפורים דעדיין חזי לישען עליהם אבל לא ישלח מנעלים שאינם תפורים [אפי&#x27; היכי דנקט בסיכי] שאינם חזיין כלל דאין דרך לישען עליהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג) {ומחזי ששולח לצורך חול}"	סימן תקטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלח כלאים לחבירו ביו&quot;ט?	"מותר אם הם קשים דמותר לישען עליהם כשאינם נוגעים בבשרו (טור, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תקטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלח תפילין?	"מותר כשהם מתוקנים וראוין בימי החול {ולא מחזי שהוא משלח לצורך חול דאינם צריכים שום תיקון}, ונחשב הוצאה לצורך יו&quot;ט דיש לו שמחת יו&quot;ט במה שהוא מקבל דורון (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) {וצ&quot;ב מחתן הדורש דאמרינן לעיל (מ&quot;ב סי&#x27; ש&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ג) דלא יתן לו מתנה בשבת, והגהות ברוך טעם (סי&#x27; ש&quot;ו) מחדש דדוקא ביו&quot;ט מותר מפני שיש מצות שמחת יו&quot;ט ולא בשבת [וכן מצינו בכמה מקומות (כגון סי&#x27; תקי&quot;ט סע&#x27; ב&#x27;) דהקילו ביו&quot;ט יותר משבת משום שמחת יו&quot;ט]}"	סימן תקטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלח תכשיטין?	"המאירי הביא ירושלמי דאוסר בשל זהב ואפי&#x27; בשל כסף מגמגם בדבר [וביאר הפני משה (שבת פ&quot;ו ה&quot;א) דלא היה דרכן ללבוש תכשיטין והוי כלא לצורך], אבל השמ&quot;ק הביא מריטב&quot;א ואו&quot;ז דמותר כיון שהם ראוין להתלבש בהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), ופשוט דבזה&quot;ז ליכא חשש כלל (פסק&quot;ת אות ב&#x27;)"	סימן תקטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלח דברים בכרמלית?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דהא דאמרינן דאסור לשלוח דברים שאינם ראויין היינו רק דרך רה&quot;ר אבל מותר לשולחם דרך כרמלית או רה&quot;ר דידן, וש&quot;מ דס&quot;ל דאיסור כאן הוא איסור הוצאה ולא עובדין דחול, וכן נקט המג&quot;א דמתיר לשלוח תבואה במקום שיש עירוב, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) הביא הט&quot;ז, אכן כתבו האחרונים (בית מאיר, חיי&quot;א כלל צ&quot;ו סע&#x27; ז&#x27;) דמהראשונים מבואר דטעם האיסור הוא עובדין דחול, וכן נקט המ&quot;ב דטעם האיסור משום עובדין דחול וממילא פשוט דאסור אפי&#x27; בכרמלית (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; י&quot;ח)"	סימן תקטז סעיף ג		
